״בין הגיבורים אמיצי הלב הצטיין ר' גדליה בקר שמאימתו פחתו ההתנפלויות. הוא היה בעל כוח שנוהג היה לתפוס את הגנבים, להכניסם בעצם היום לעין כל לבית המרחץ, לטבול רצועה דקה במי המקווה ולהצליף עליהם, עד שנפלה חתתו על כל הגנבים בסביבה״ 

ר׳ גדליה בקר היה אחד מחברי הגווארדיה היהודית . מה? גווארדיה יהודית ? איך זה לא שמענו ? 

בשנת 1816 הגיעו לראשונה תלמידי הגר״א לירושלים וחידשו בה את הקהילה האשכנזית.

ירושלים של תחילת המאה ה19 היתה עיר מוכת התקפות שודדים ללא הגנה אפקטיבית של השלטון העות׳מאני המתפורר בראשות ״האיש החולה על הבוספורוס״ והיהודים החדשים היו טרף קל ללא קשרים עם כוחות מקומיים ובעצם ללא הגנה , דבר שהזמין באופן די מיידי התקפות עליהם . 

התוקפים לא לקחו בחשבון שיש להם עסק עם סוג חדש של יהודים. תלמידי הגר״א הגיעו לירושלים לא רק כדי ללמוד תורה בזיקנתם ולהיקבר בעיר הקודש , אלא בעיקר כדי לכונן מחדש את מלכות ישראל על ידי יישוב הארץ בכלל וירושלים בפרט כמו שכתוב באריכות בספר ״קול התור״ של רבי הלל משקלוב מראשי עליית תלמידי הגר״א . 

אותם עולים ראו בהתקפות עליהם טריגר לכינון כוח מגן יהודי שיהווה סוג של צבא מגן על תהליך יישוב הארץ ויישוב ירושלים. הם התאגדו יחד והקימו כוח מגן לו קראו ״ הגווארדיה היהודית״ . הגווארדיה לא הסתפקה רק בהגנה נקודתית על בתי היהודים אלא גם אספה מודיעין , הציבה מארבים לפורעים ואף תקפה אותם במקומות המסתור שלהם. 

למשל , בשנת 1820 נודע לאנשי הגווארדיה על היערכות של פורעים לתקוף את הרובע היהודי והם החליטו להקדים ולתקוף אותם קודם בבסיסם שבנחל קדרון . הם הפתיעו את התוקפים שבידיהם שבריות ואקדחים ובראשם רבי נתן נטע משקלוב שהסתער בקריאה : ״ אנא ה ׳ הושיעה נא״ והצליחו להניס את הפורעים.

במקרה אחר, שיירת עולים שעשתה את דרכה מנמל יפו לירושלים נלקחה בשבי והשובים דרשו כופר של 1000 נפוליאונים למען שחרורם . 

אנשי הגווארדיה הודיעו שהם מסכימים לתנאים ואף הראו לתוקפים את הכסף שבידם אולם התנו איתם שהם יעבירו להם את הסכום רק כאשר החטופים יועברו לידיהם. אותם חוטפים שעדיין לא הכירו את פועלה של הגווארדיה , לא חששו מאותם אשכנזים שנראו לא מאיימים בעליל והסכימו לתנאים . כשהגיעו אל המקום בו הוחזקו החטופים , התנפלו אנשי הגווארדיה על החוטפים, שיחררו את החטופים וכמובן שלא שילמו את הכופר. פעולה זאת יצרה גורם הרתעה מול הכנופיות שפעלו בדרך לירושלים וחיזקה את ביטחונם של יהודי העיר. 

מספרים שבחצר בתי רייסין שברובע המוסלמי היתה טחנת קמח בקומת המרתף ותחנה זו שימשה כחמ״ל של הגווארדיה.

אז איך זה שלא שמענו עליהם כמעט? 

אולי בגלל שההיסטוריונים קיבעו לנו בתודעה את העלייה הראשונה כראשית התחדשות הלאומיות בארץ . 

אז הנה בואו נכניס לתודעה את תלמידי הגר״א והגווארדיה היהודית.